חזרה לעמוד האירוע

הרצאות – ליל המדענים והמדעניות האירופי 2024

קשרי דם – הסודות שמאחורי הגנטיקה והאבולוציה של הדם

ד"ר עינת שפרינצק, ביולוגית חישובית

אין זה סוד שלבני האדם יש סוגי דם שונים, ובמקרים רבים אנו שומעים על אירועי התרמה עבור אנשים עם סוגי דם נדירים. אך "עולם" הדם אינו נגמר רק בסוגיו. האם חשבתם למשל, כיצד התפתחה מערכת הדם ביצורים השונים? או, מה גרם לה להתפתח לצורה שאותה אנו מכירים ביונקים ובבני אדם?

בהרצאה נצא למסע מרתק וחובק עולם שבו נכיר את מערכת הדם, ונבחן היבטים שונים של מערכת הדם מנקודת מבט אבולוציונית. יחד נלמד לא רק על סוגי הדם השונים ומידת תפוצתם בעולם אלא גם על כדוריות הדם, על תפקידן הדומה והשונה ביצורים כגון אדם, סוס, תולעת וכדומה, ואפילו נגיע עד לאפריקה ונבין מדוע רבים חולים שם באנמיה חרמשית (כדוריות דם פגועות).

מתי: יום חמישי, 26.9.24, בשעה 17:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)

איפה: https://weizmann.zoom.us/j/91093044267?pwd=BFnTRsphbbVEhf8oDnT0t0wodmWi5O.1

למי: חט"ב ומעלה

מתאי גזע למודלים של עובּרים

ד"ר נועה נוברשטרן | המחלקה לגנטיקה מולקולרית, הפקולטה לביוכימיה

האם אפשר ליצור עובר מלא מתאי גזע, בלי צורך בזרע, ביצית או רחם? בהרצאה מסקרנת זו נגלה את התשובה כשנצלול אל עולמם המרתק של תאי הגזע העובריים – תאים מיוחדים שנוצר מהם כל עובר שלם.

ד"ר נועה נוברשטרן תשתף אותנו במסע המחקרי במעבדתו של פרופ' יעקוב חנא שעוסק בתחום זה. יחד נגלה כיצד אפשר לגדל תאי גזע עובריים במעבדה, איך בונים "רחם מלאכותי" ואפילו איך יוצרים מודלים (מעין חיקויים) ביולוגיים של עוברים מתאי גזע של עכבר ושל אדם.

בואו לגלות את ההתקדמות המדהימה בתחום, מה הופך את המחקר הזה לכה חשוב וגם איך טכנולוגיות חדשניות כאלה יכולות לשנות את עתיד הרפואה והביולוגיה. כל התשובות בהרצאה!

מתי: יום חמישי, 26.9.24, בשעה 18:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)

איפה: https://weizmann.zoom.us/j/93064903221?pwd=FqAvk7iavTMFA7niYFFLUBPHu1NTVO.1

למי: חט"ב ומעלה

מי שוקל יותר? סקר האוכלוסין הגדול של יונקי הבר

ליאור גרינשפון | המחלקה למדעי הצמח והסביבה, הפקולטה לביוכימיה

מי לדעתכם שוקל יותר: כל חזירי הבר בעולם או כל הפילים בעולם? ומה לגבי יונקים ימיים כמו דולפינים או לווייתנים כחולים?

במחקר חדשני במכון ויצמן הערכנו את משקלם של יונקי הבר בעולם. בהרצאה נשתף את תוצאות המחקר ונבין איך מתחילים לעבוד על מחקר כמותי מהסוג הזה.

כמו כן, נגלה מה היה משקל כל היונקים בעולם לפני מאה שנים, ואיזו השפעה הייתה לנו, לאנושות, עליו.

מתי: יום חמישי, 26.9.24, בשעה 19:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)

איפה: https://weizmann.zoom.us/j/97202088010?pwd=tjvlnkJoedSbuHMMRmRMYkDkhawQBJ.1

למי: חט"ב ומעלה

על אצות, עצים ואנשים

ד"ר אדוה שמי ויעל וגנר | המחלקה למדעי הצמח והסביבה, הפקולטה לביוכימיה

האקלים שלנו משתנה. אבל הוא לא רק משתנה, אלא גם הופך לקיצוני יותר, מאתגר יותר ובעיקר בלתי צפוי. אז מה בעצם גורם לשינויים הדרמטיים הללו במזג האוויר? וכיצד ייראה העתיד שלנו על כדור הארץ אם נמשיך לכרות את יערות הגשם בקצב מסחרר?

בהרצאה מרתקת זו נלמד על ההשפעות של פליטות גזי חממה על פריחת האצות באוקיינוס. נכיר גם את היצורים הזעירים והבלתי נראים לעין, הפלנקטון, שמרכיבים את המערכת האקולוגית הגדולה והעתיקה ביותר על פני כדור הארץ, ומשפיעים על האקלים יותר ממה שחשבתם.

כמו כן, נכיר את הכוח האדיר של היערות והשפעתם על האקלים האזורי והעולמי, ולמה הם חלק בלתי נפרד מהפתרון למשבר האקלים, אבל לא הפתרון היחיד, ולמה לא כדאי בהכרח לייער את כל היבשות.

הצטרפו למסע מדעי חובק עולם שיציג זוויות חדשות על משבר האקלים והשפעתו על החי והצומח בעולמנו.

מתי: יום חמישי, 26.9.24, בשעה 20:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)

איפה: https://weizmann.zoom.us/j/91566204478?pwd=8M4SbOPg2nuK7K3ZAN4gFl1hqfzJEx.1

למי: חט"ב ומעלה

מעצבים מחדש את הכימיה של החיים

פרופ' שראל־יעקב פליישמן | המחלקה למדעים ביומולקולריים, הפקולטה לביוכימיה

דמיינו עולם שבו ניתן לתכנן מחדש את אבני הבניין של החיים עצמם – החלבונים. זה בדיוק מה שקורה כעת במעבדה של המחלקה למדעים ביומולקולריים, בפקולטה לביוכימיה שבמכון ויצמן, שמפתחים בה טכנולוגיה מהפכנית לעיצוב חלבונים.

חלבונים משמשים למחקר וגם כזרזים בתעשייה הכימית וכתרופות מצילות חיים. אבל הרוב המוחלט של החלבונים הטבעיים אינם יעילים מספיק לשימושים אלה ולכן נדרשות שנים של אופטימיזציה בתהליך איטי ודי מתסכל של ניסוי וטעייה.

כיום, בעזרת טכנולוגיה מתקדמת אפשר לתכנן במחשב גרסאות משודרגות של חלבונים – מעין "שדרוג תוכנה" למכונות המולקולריות של הטבע. במעבדה כבר שופרו יותר ממאה חלבונים שונים (למעשה אלפים, אבל תלוי איך סופרים), כולל אחד שעשוי להוביל למציאת חיסון למלריה – מחלה שגובה חיים של מאות אלפי אנשים מדי שנה.

בהרצאה נשמע על עתיד המדע שבו בינה מלאכותית, סימולציות מחשב ועבודת מעבדה משולבים יחד כדי להעמיק את ההבנה ואת השליטה שלנו בפעילות חלבונים.

מתי: יום חמישי, 26.9.24, בשעה 17:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)

איפה: https://weizmann.zoom.us/j/98393473441?pwd=ZSwvsFireKdUvC0S2W8gJQP0MZwMyI.1

למי: חט"ע ומעלה

החיים הסודיים של השמרים: חברים קטנים, תפקיד גדול

קטלינה דוניק | המחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית, הפקולטה לביולוגיה

האם ידעתם שהחברים הכי טובים של האדם עשויים להיות דווקא קטנים וחד־תאיים?

השמרים, היצורים הזעירים שאנחנו מכירים בעיקר מהמאפייה או מהכנת בירה ויין, הם הרבה יותר ממרכיב בבצק. השמרים חולקים איתנו את החיים כמעט בכל שלב מהרגע שנולדנו ועד יומנו האחרון, ומשמשים אפילו כמודל במחקר מדעי.

בואו לגלות בהרצאה זו את עולמם המופלא של השמרים וללמוד כיצד יצורים זעירים אלה, החיים על העור, במעיים ובעוד מקומות בגופנו, משפיעים על בריאותנו ועל איכות חיינו. נלמד כי לשמרים יש גם צד קצת יותר "אפל": חלק מהם עלולים לגרום למחלות. אך גם נשמע על תגלית מדעית פורצת דרך מהמעבדה – סוג שמרים חדשני שיש לו פוטנציאל להילחם בזיהום פטרייתי מסכן חיים.

מתי: יום חמישי, 26.9.24, בשעה 18:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)

איפה: https://weizmann.zoom.us/j/99378776219?pwd=o3SgLKe3u30bLAFaUi3N4q8Njnmo0V.1

למי: חט"ב ומעלה

מהפכת ה־RNA: מהקורונה לתרופות העתיד

פרופ' איגור אוליצקי | המחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית, הפקולטה לביולוגיה

אולי נתקלתם במונח RNA בתקופת הקורונה ואולי רק לאחרונה, אך המולקולה בשם RNA עשויה לשנות את פני הרפואה. ה־RNA, שנחשב בעבר לחומר גנטי בלבד, הפך לכלי רב עוצמה במלחמה במחלות.

מגפת הקורונה למעשה האיצה מהפכה מדעית שהחלה לפני עשרות שנים. תרופות מבוססות RNA שנחשבו לחלום רחוק הפכו למציאות ועזרו למיליוני אנשים. המדענים שתרמו לפיתוח תרופות אלה אף זכו בפרס נובל בשנה שעברה.

בהרצאה זו נצלול לעומק סיפורו המרתק של ה־RNA. נגלה כיצד מולקולה זו פועלת, מהן התגליות המדעיות האחרונות בתחום, וכיצד היא עשויה לשנות את פני הרפואה בעתיד הקרוב.

מתי: יום חמישי, 26.9.24, בשעה 19:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)

איפה: https://weizmann.zoom.us/j/91694579927?pwd=pDOd03njGST7nozTQOXvmdxbO8d41p.1

למי: חט"ב ומעלה

הטוב, הרע והמוח: כיצד משפיעה טראומה על הזיכרון

פרופ' רוני פז | המחלקה למדעי המוח, הפקולטה לביולוגיה

המוח שלנו, המערכת הכי מורכבת שאנו מכירים, מאפשר לנו לחוות את העולם, ללמוד ממנו ולהתפתח. אבל מה קורה כאשר החוויות שאנו חווים הן קשות ומטלטלות? איך המוח שלנו מתמודד עם טראומות, ואיך זה משפיע על יכולותינו ללמוד ולזכור?

בהרצאה זו נצלול לעומק המנגנונים המורכבים במוח האחראים על למידה וזיכרון, ונבין כיצד אירועים טראומטיים מטביעים חותם על המוח שלנו. נלמד כיצד רשתות עצביות מסוימות מתמחות בקידוד מידע הקשור להישרדות, וכיצד הן יכולות להפריע לתפקוד תקין בעקבות טראומה. נציג מודלים חדשניים שמסבירים את התהליכים המוחיים העומדים בבסיס הפרעה פוסט־טראומתית (PTSD), ונלמד כיצד חוקרים מנסים לפענח במעבדה את התעלומות של המוח הטראומטי.

מתי: יום חמישי, 26.9.24, בשעה 20:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)

איפה: https://weizmann.zoom.us/j/94026823314?pwd=uyBJUDsyyla0TejZnBvjjRkuTwB2aH.1

למי: חט"ע ומעלה ולגיל השלישי

מעבר למשוואות: כאוס, מתמטיקה שימושית ומשחקים במתמטיקה

פרופ' ורד רום־קידר | המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית, הפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב

מאז ומעולם חיפשו בני האדם דרכים להבין את הסדר, את אי־הסדר, ואת הקשרים בין מגוון התופעות בעולם. המתמטיקה מספקת לנו דרך לחקור את הקשרים הללו.

בהרצאה נצלול לתוך העולם המרתק של מידול תופעות בעזרת כלים מתמטיים: החל מתנועת מטוטלת, דרך התפשטות מגפות וכלה במסלולי הכוכבים – נגלה כיצד מודלים מתמטיים עוזרים לנו להבין את העולם שסביבנו.

נתעמק בתופעה שלפיה מערכות פשוטות יכולות ליצור תבניות מורכבות להפליא ואפילו כאוטיות, ונגלה איך לעיתים במודלים מסוימים שינויים קטנטנים מובילים להבדל עצום בתוצאות. נשאל שאלות כמו מתי אפשר לסמוך על התחזיות של המודלים המתמטיים הללו? מה המגבלות שלהם? ומה הם יכולים ללמד אותנו על המציאות?

מתי: יום חמישי, 26.9.24, בשעה 17:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)

איפה: https://weizmann.zoom.us/j/91959152307?pwd=ZSH1Eabe3WfcKT5VIF2146sqiyq8mR.1

למי: חט"ב ומעלה

הסתברות, אקראיות וסטטיסטיקה – לא רק משחקי מזל

פרופ' אריאל אמיר | המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות, הפקולטה לפיזיקה

כולנו שיחקנו בחיינו בקוביות ובמשחקי מזל, ואולי היה אפשר לצפות שבזכותם תהיה לנו אינטואיציה טובה לתחום ההסתברות. אולם מחקרים מראים שהאינטואיציה שלנו בתחום זה עשויה להיות שגויה.

בהרצאה הזו נגלה כיצד אקראיות וסטטיסטיקה משפיעות על חיינו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, ונבין באמצעות דוגמאות אמיתיות מדוע תורת ההסתברות היא כלי חיוני במדע.

דוגמה אחת היא "הטיית השורד" – תופעה ממלחמת העולם השנייה הקשורה להטיות סטטיסטיות, שיש לה השלכות על מגוון רחב של תחומים מהצבא ועד להשפעת וירוס הקורונה.

עוד דוגמה היא "מהלך שיכור" – שאלה מתמטית תמימה מתחילת המאה העשרים שעזרה לאלברט איינשטיין וז'אן פרין להוכיח שחומר מורכב מאטומים. עשרות שנים לאחר מכן, אותה שאלה עזרה בתמחור של אופציות בבורסה.

לסיום נחקור גם את עולם ההסתברות בהימורים, אך לא רק את זה שאנו מכירים מהחיים שלנו, אלא את זה של הצמחים והחיידקים!

הצטרפו להרצאה שבה נגלה כיצד הסתברות היא יותר ממשחקי מזל – היא המפתח להבנת עולם מורכב ומלא הפתעות.

מתי: יום חמישי, 26.9.24, בשעה 18:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)

איפה: https://weizmann.zoom.us/j/99099870072?pwd=pPcBGqUPkMlU3xQp85eUa5X0PGIX1T.1

למי: חט"ב ומעלה

העולם הקוונטי תחת המיקרוסקופ

ד"ר נורית אברהם | המחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, הפקולטה לפיזיקה

תמיד חלמתם "לראות" אטום? או אולי לסדר אטומים כמו לגו? בעולם הקוונטי, הכול אפשרי!

הצטרפו להרצאה שתגרום לכם להרגיש כמו בסרט "מותק הילדים התכווצו", ושנלמד בה כיצד תופעות קוונטיות, שעד לא מזמן נחשבו לתאוריות מופשטות, משפיעות על חיי היום יום שלנו.

בהרצאה נגלה את העולם הקוונטי גם דרך התבוננות במיקרוסקופ "מנהור סורק", שבו אפשר "לראות" אטומים בודדים, להזיז אותם ולסדר אותם במבנים מדהימים.

עוד נלמד על חומרים קוונטיים חדשים בעלי תכונות מדהימות ונבין כיצד הם עשויים לשנות את העולם סביבנו.

מתי: יום חמישי, 26.9.24, בשעה 19:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)

איפה: https://weizmann.zoom.us/j/98261550367?pwd=vnHPFcqCmsYJcr1EDWIW48lzJT1Hs0.1

למי: חט"ע ומעלה

ULTRASAT: טלסקופ החלל הישראלי הראשון

ד"ר יוסי שורצולד | המחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה, הפקולטה לפיזיקה

כוכבים מתפוצצים, עצמים מתנגשים, חורים שחורים הבולעים גופי ענק – אירועים כאלו מלמדים אותנו על חוקי החלל וגורמים לנו לשאול שאלות: איך נוצרים החומרים שמרכיבים את הקוסמוס? מהו עתיד היקום? ואיפה אולי נוכל למצוא בו חיים?

אולטראסט, טלסקופ החלל הישראלי הראשון, יעזור לנו לזהות, לחקור ולהבין את האירועים האלו, ודרכם את חוקי הפיזיקה של החלל כולו.

בהרצאה נכיר את מטרותיו המדעיות של טלסקופ החלל, את האתגרים הטכנולוגיים העומדים בפני צוות המשימה ואת החזון של מדינת ישראל בחקר החלל.

מתי: יום חמישי, 26.9.24, בשעה 17:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)

איפה: https://weizmann.zoom.us/j/95048031522?pwd=59b5UgwaowlgpUlgcjOHq9a1ot4Htb.1

למי: למשפחות ולילדים מגיל 8

פיזיקה: הכניסה להרפתקנים בלבד

ד"ר הגר לנדסמן פלס | המחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה, הפקולטה לפיזיקה

בזמן שרובנו מדמיינים מדעניות ומדענים לבושים בחלוקים לבנים, עובדים במעבדה סגורה וצפופה או במשרד עמוס ספרים מאובקים, למעשה קבוצות של מדענים ברחבי העולם מקימים מעבדות ענק ומציבים גלאים וטלסקופים ענקיים במקומות הקיצוניים ביותר על פני כדור הארץ.

עד כמה קיצוניים המקומות הללו? דמיינו פסגות הרים גבוהות, מדבריות צחיחים, מכרות עמוקים ואפילו קרחוני ענק כמו באנטארקטיקה. ובשביל מה? כדי לפצח ולפענח את התעלומות הגדולות ביותר של היקום.

בהרצאה נלמד על האתגרים המדעיים, ההנדסיים והאנושיים בהקמת מתקנים כאלה והפעלתם בתנאי הקיצון הקשים ביותר על פני כדור הארץ.

כמו כן נכיר את "אייס־קיוב": הטלסקופ הגדול בעולם הקבור עמוק מתחת לקוטב הדרומי, שבאמצעותו מדענים צופים ביקום בעזרת חלקיק הניטרינו החמקמק. כיצד חלקיק זעיר ומסתורי זה מאפשר לנו לראות את היקום בעיניים חדשות? ומה מגלה לנו "אייס־קיוב" שטלסקופים "רגילים" אינם יכולים לחשוף?

הצטרפו למסע מרתק אל קצוות העולם והיקום שבו נגלה את התשובות לשאלות הללו, נשמע על החיים ועל העבודה באנטארקטיקה, וגם נשמע על הדרך שבה מדענים מכל העולם מתאחדים כדי לפתור את החידות הגדולות של היקום.

מתי: יום חמישי, 26.9.24, בשעה 18:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)

איפה: https://weizmann.zoom.us/j/92804138967?pwd=K7zaa5YLgx8exTwFPcUncPBwUlPkec.1

למי: חט"ע ומעלה

כולנו אבק כוכבים: סופרנובות מהעת העתיקה ועד ימינו

עידו אירני | המחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה, הפקולטה לפיזיקה

את המונח "סופרנובה" שמעתם? משמעותו – פיצוץ דרמטי שבו כוכב מסיים את חייו. כשאירוע קוסמי כזה מתרחש, הפיצוץ זורח בעוצמה השקולה לזו של מיליארד שמשות, ונראה בקלות מכל פינה בגלקסיה למשך כמה שבועות.

בואו לגלות את עולם הסופרנובות המסתורי בהרצאה שבה נלמד יחד: מהי סופרנובה? מה גורם לכוכב להתפוצץ? ומה ראו בשמיים לאורך ההיסטוריה כאשר התרחשה סופרנובה?

כמו כן נדבר על החשיבות של סופרנובות במחקר האסטרונומי בעבר, בעת העתיקה, וגם במחקר האסטרונומי המודרני של ימינו. נבין כיצד מוצאים סופרנובות, איך השתמשו בסופרנובות כדי לגלות את ה"אנרגייה האפלה", ואיך אפשר להשתמש בפיצוץ הסופרנובה כדי לחקור בדיעבד את רגעיו האחרונים בחייו של כוכב.

בהרצאה גם נכיר את חקר הסופרנובות בישראל ונשמע על מצפה הכוכבים החדש שמכון ויצמן מקים בימים אלה באזור הנגב. אז אם גם לכם זורם בדם אבק כוכבים – ההרצאה הזו בשבילכם!

מתי: יום חמישי, 26.9.24, בשעה 19:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)

איפה: https://weizmann.zoom.us/j/91479070586?pwd=NLtLGwVMJIs8X2G9uqiXQi7Xjw817z.1

למי: חט"ב ומעלה

איך אילון מאסק מתכוון להקים עיר של מיליון תושבים על מאדים?

ד"ר אביב אופיר | המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת

בעוד נאס"א שואפת, במקרה הטוב, לשלוח קבוצה של ארבעה עד שישה אסטרונאוטים אמיצים למאדים לקראת סוף העשור הבא (או אולי זה שאחריו) ובעלות של עשרות מיליארדי דולרים – חברת Space-X שייסד אילון מאסק שואפת למשהו גדול הרבה יותר.

המשימה של מאסק היא לא פחות מדמיונית: להקים עיר של מיליון תושבים על מאדים, עיר שתהיה נגישה לאדם הממוצע. נשמע מופרך? לא מציאותי? אולי תתפלאו לשמוע שהעבודות למימוש החזון הבלתי ייאמן הזה כבר החלו.

כיצד נולד החזון הזה? מה עושה Space-X אחרת מכולם? ומדוע הפרויקט שנבנה בימים אלו ממש סמוך לגבול בין ארה"ב למקסיקו יאפשר לממש את החזון הכביר מהר יותר ממה שנהוג לחשוב? הצטרפו להרצאה שבה נגלה מה יכול להיות עתידה של האנושות בחלל ובכלל!

מתי: יום חמישי, 26.9.24, בשעה 20:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)

איפה: https://weizmann.zoom.us/j/99521994800?pwd=ZYqCBq722zaHfx7YCbWz2cTQK5x28W.1

למי: חט"ב ומעלה

כיצד יהלומים מאפשרים לנו להציץ אל הלא נודע

ד"ר עמית פינקלר | המחלקה לפיזיקה כימית וביולוגית, הפקולטה לכימיה
יהלומים הם לא רק תכשיט נוצץ, אלא גם חלון אל עולם מרתק ובלתי נראה. בוודאי תופתעו לגלות שפגמים זעירים ביהלומים, שאולי מפחיתים מערך היהלום בעולם התכשיטנות, הופכים לכלי מדעי רב עוצמה המאפשר לנו להציץ אל תוך ליבם של אטומים ומולקולות.
בהרצאה נגלה כיצד באמצעות יהלומים אפשר לחוש שדות חשמליים מגנטיים זעירים שעוזרים לנו להבין תהליכים בסיסיים במדע – מהתנהגות של מולקולות בודדות ועד לתגובות כימיות מורכבות.
עוד נראה כיצד יהלומים מתפקדים כמעין "עיניים" למדענים וכך אפשר לחקור תופעות שעד לאחרונה נחשבו בלתי נגישות.
בואו לגלות כיצד היהלום, אחד החומרים הקשים ביותר בטבע, נעשה לכלי הרגיש ביותר לחקר העולם הקטן בכל אחד מתחומי המדע – פיזיקה, כימיה ומדעי החיים.

מתי: יום חמישי, 26.9.24, בשעה 20:00 (משך ההרצאה: 45 דקות)
איפה: https://weizmann.zoom.us/j/94402057438?pwd=z1oURpVb8uha2bUR2vU2tOJhkPYEk6.1
למי: חט"ע ומעלה

חזרה לעמוד האירוע